החלטה בתיק ת"א 31049-10-11

1.         לפניי בקשת התובעת - המבקשת, לפטור מתשלום אגרה, בתביעה אותה הגישה נגד המשיבים, בה עותרת המבקשת למתן פסק דין הצהרתי בנוגע לזכויותיה הנטענות, במלוא נחלתה במושב צוריאל (להלן: " הנחלה") וכן עותרת היא למתן סעד כספי (שהועד על ידה, לצרכי אגרה, על סך של 1,600,000 ש"ח), ולמתן חשבונות בכל הנוגע לפגיעה בזכויותיה במושב.

בבקשה דנן טוענת המבקשת כי היא אישה מבוגרת, בגיל 74, אם שכולה, אשר גורשה, לדבריה, מביתה באלימות בשנת 1996 על ידי בעלה דאז, ומאז מתגוררת בעיר מעלות.

המבקשת מציינת, כי ביום 30/11/09 ניתן פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה, במסגרתו נקבע כי הנחלה תעבור במלואה למבקשת ואילו לגרוש שלה, מר שמעון דהאן (להלן: " דהאן"), תהיה הזכות להתגורר בבית המגורים שבנחלה עד אריכות ימיו.

2.         בבקשה נטען, כי דהאן נעצר לאחרונה וכי הוגש נגדו כתב אישום בגין אינוס תחת תקיפה ואיומים. המבקשת מציינת, עוד, כי דהאן שוחרר לא מכבר מתקופת מאסר קודמת בת 3.5 שנים בגין עבירות דומות.

לטענת המבקשת, אין היא יכולה לגור בשלב זה בביתה שבמושב צוריאל, אין היא יכולה לנצל את הנחלה ומנגד, היא נושאת לבדה בהוצאות מגוריה במעלות, לרבות בהוצאות שכר דירה וארנונה.

כן טוענת המבקשת, כי היא אישה חולה, סובלת ממחלת סוכר בדרגת חומרה גבוהה, סובלת מיתר לחץ דם ומבעיות רפואיות נוספות, אשר בעטיין היא נזקקת למימון חודשי שוטף של תרופות יקרות ונושאת בעלות נסיעות תכופות לביקורי רופאים. המבקשת טוענת כי זכויותיה בנחלה נפגעו קשות על ידי מושב צוריאל, אשר חבר, כך לטענתה, לבני משפחתה, אשר הפנו לה עורף.

לאור כך נטען, כי אין היא יכולה לעמוד בתשלום אגרת בית משפט, וכי חיובה בתשלום יחסום דרכה לבית המשפט.

3.         הבקשה נתמכת בתצהיר המבקשת אליו מצורף אישור בדבר היותה אם שכולה, אישור בדבר תשלום גמלה מאת המל"ל בסך של 2,076 ש"ח לחודש וכן מסמך משרד הבטחון - אגף משפחות ההנצחה נושא תאריך 10/7/11 בנוגע למתן עזרה סיעודית וסידור מוסדי למבקשת.

4.         המשיבה 1, בתגובתה, מתנגדת למתן הפטור, ומציינת, כי סכום התביעה הכספית, המווה את חלק הארי אשר בגינו מוטלת אגרה, כלל אינו בסמכותו של בית משפט זה.

לטענת המשיבה 1, תביעה כספית אינה יכולה להוות "סעד טפל" לתביעת אכיפה או ביטול ויש להגישה לבית המשפט המוסמך. לפיכך, אין, לטענתה, הצדקה כלשהי למתן הפטור מתשלום אגרה.

המשיבה 2 - המדינה, בתגובתה, מתנגדת למתן הפטור מהטעם שהמבקשת אינה עומדת בתנאים אשרנקבעו בתקנות ובפסיקה לעניין מתן הפטור.

המשיבה  3 השאירה בתגובתה את ההחלטה באשר למתן הפטור לשיקול דעתו של בית המשפט.

המבקשת הגישה תשובה לתגובת המשיבה 1 וטענה בה, כי המשיבה 1 מודעת היטב למצבה הכלכלי הקשה של המבקשת ויחד עם זאת, לא ראתה לנכון להכחיש את טענות המבקשת בענין זה.

באשר לטענת המשיבה 1 בנוגע להעדר סמכות עניינית לבית משפט נכבד זה, טוענת המבקשת, כי מקומה של טענה זו אינו במסגרת בקשה למתן פטור מתשלום אגרה וכן מוסיפה וטוענת כי הסעד העיקרי בתביעה דנן נוגע לזכויות המבקש במקרקעין וכי הסמכות לדון בסעד זה נתונה לבית המשפט המחוזי.

הפן הנורמטיבי:

5.         על פי תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: " תקנות האגרות"):

" בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

היינו - לשם קבלת פטור מתשלום אגרה, על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים.     האחד - עליו להראות שההליך מגלה עילה והשני - עליו להראות שאין ביכולתו לשלם את האגרה.

6.         לשם הוכחת חוסר יכולת כלכלית על המבקש לפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולהמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים (ראו, למשל: ע"א 254/07 משה לפיד ואח' נ' אלישבע סמואל ואח' (לא פורסם, 21.2.2007); רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ - בפירוק נ' עיריית תל אביב יפו (לא פורסם, 30.1.2007).